בני נוער רבים המגיעים לטיפול מעידים על דימוי עצמי נמוך, קושי ביצירת קשרים חברתיים ותחושת זרות וניכור. רובם מתארים תהליך חיברות מאתגר החל מהגן, דרך בית הספר היסודי ועד התיכון. בית ספר הוא מקום קשוח למדי, בו ילד או ילדה, נער או נערה צריכים להסתדר עם ילדים אחרים, לשמור על עצמם ולמצוא לעצמם קשרים חברתיים מספקים. מה קורה אם זה קשה? אם התחושה של ילד או ילדה היא של איום לנוכח ילדים אחרים, חוסר ערך (אני לא שווה כמו כולם), פחד- אפילו כזה של לדבר עם ילדים אחרים, ריחוק ובידוד. תחושות אלה יכולות להביא ילדים ובני נוער לשלל התנהגויות ותגובות. למשל קושי להתעורר בבוקר: לקום ממקום רגוע ובטוח (השינה והמיטה) וללכת אל המקום המנוכר והקשוח של חברת בני הנוער. סירוב להגיע לבית הספר, הימנעות מהשתתפות באירועים של בית הספר, התנהגות פרועה, חוסר מנוחה, קשיי קשב וריכוז, התבודדות ועוד.
האם יש מבוגר הרואה את הילדים ובני הנוער במצוקתם? אנו בונים על בית הספר שייתן מענה אך כאשר כיתה ממוצעת מכילה 35 תלמידים ויש שמונה כיתות בשכבה בבית ספר שש שנתי – קשה מאד לתת מענה אינדיבידואלי אמיתי ומספק למסה כזו של תלמידים. נוצר מצב בו ילד או נער מגיע לבית הספר וחווה שם קשיים, מגיב (הישגיו יורדים, מתקשה לשבת בשקט, מתעמת עם צוות ההוראה ו/או עמיתיו לכיתה, מתבודד), וכשהוא מגיע הביתה ההורים מהווים חזית נוספת, של לחץ להישגים, של ללכת באופן סדיר ו- "לתפקד במערכת". האם אנו המבוגרים מבינים את האתגר של להיות תלמידים בבית ספר? של ההתמודדות בעולם חברתי קשוח כאשר לא תמיד יש לנו את הכלים לעמוד בהתמודדות זו?
בני נוער רבים עשויים לחוש בושה על כך שהם "חריגים"- בין אם בשל הבידוד החברתי, ההתנהגות הלכאורה לא מותאמת, ו/או ההישגים הלימודיים. חשבו על נערה או נערה שכל יום שומעים כמה הם לא בסדר בבית הספר, "שוב התקשר המחנך", חווים תלונות כמה הם יוצרים לחץ בבית כשהם מתקשים להתארגן ליציאה לבית הספר, או כמה עומס זה מטיל על ההורים. תלמידים אלה שומעים כל הזמן שהם לא בסדר, לא מתאימים למערכת, לא עונים על הציפיות, ואפשר לדמיין מה הפידבק היומיומי הזה יוצר אצלם. כמה קשה ללכת יום יום למקום שמחד מאיים ומאתגר, ומאידך מביא בסופו של דבר לתחושות של חוסר ערך ובושה.
חשוב שנשים לב לבני הנוער שלננו, בין אם הם ילדינו או מכרים חברים וכיו"ב. האם הם בדאון? לא שקטים? מתקשים להסתגל? אולי זה מה שעובר עליהם.
כאשר בני נוער מגיעים לטיפול ואנו מתרשמים שזה המצב, חשוב שתחילה נבין מה אותו נער או אותה נערה חווים במסגרת החינוכית אליה הם שייכים. את ההבנה הזו חשוב שנעביר גם להורים באמצעות הדרכת הורים, שכן כהורים אנו נשחקים תחת גלגלי המציאות התובענית של פרנסה ניהול בית וחינוך הילדים, ונשאבים לעתים לחיכוכים ועימותים עם ילדינו שמתקשים להשתלב במערכת החינוכית. בעבודה האישית עם הנערים והנערות ננסה לבסס קשר יציב המבוסס על אמון ובמסגרתו יתקיים התהליך הרגשי של עבודה עם הדימוי העצמי, של מיומנויות חברתיות וקבלה עצמית.
Photo by kat wilcox: https://www.pexels.com/photo/four-men-sitting-on-platform-923657/
