בושה ומקורה. הבושה היא רגש עמוק וחזק, שמשפיע על כל הווייתנו. בושה היא מצב תודעה שבו אנו תופסים את עצמנו כחסרי ערך, ובטוחים שהאחרים תופסים אותנו כחסרי ערך. אין הדבר ספציפי לדבר, כמו למשל "לא הולך לי בראיונות עבודה", שאז יש תחום שיש בו קושי אך בשאר תחומי החיים האדם חש ביטחון יחסי. מדובר על תפיסה עצמית שבה ה- "אני" אינו תקין, אינו ראוי. הדימוי העצמי נמוך, והתחושה היא כי האחרים רואים את הפגם היסודי שבי.
תחושת הבושה יכולה להתעורר בכל שלב בחיים, למשל בעקבות אירוע שהשפעתו על הדימוי העצמי גדולה ( למשל פרידה, פיטורים, משבר כלכלי, אירוע מביך). שמתי לב בקליניקה שיש חוט מקשר בין תיאורי הבושה, רובו סביב תקופת הילדות שבה החלו להתגבש היסודות לדימוי העצמי הנמוך, לתחושות של ערך נמוך ביחס לאחרים ותחושה שאחרים תופסים אותנו כשווים פחות. כלומר שיש סבירות שבושה מופיעה לאור ניסיון החיים שלנו כילדים, במסגרתו חווינו abuse כזה או אחר, בין אם חיצוני וישיר כמו השפלה, חרם או הורים לוחצים ו- "מורידים", או כזה שנוצר מתפיסה מוטעית של סיטואציות שהובילה להתפתחות של תפיסה של "אני שווה פחות".
כיצד התחושה הקשה הזו נוצרת? הרי הכאב הצורב של חוויית הבושה מוכר לרבים מאתנו. כמו דברים רבים הקשורים להתפתחות הרגשית ובעיקר לתהליכי ויסות (ראו https://www.betipulnet.co.il/particles/polyvagal_theory_in_psychotherapy), העניין קשור למגע ראשוני עם בני אדם, משמעותיים (הורים/מטפלים) ו/או אחרים. מגיל צעיר מאד יש בנו כפעוטות ואף תינוקות סקרנות טבעית למתרחש סביבנו, כולל לסביבה האנושית. כאשר מופיעה דמות, נניח כזו שאיננו מכירים, יש סקרנות להכיר ולבחון, אך גם יש חשש: האם הסקרנות הזו, שנחווית כרגש חיובי של "הליכה לקראת" תתקבל באופן הדדי, כלומר נחוש את אותה סקרנות ורצון להתקרב ולבחון גם מהצד השני. באם הדמות תפגין עוינות, לעג או התעלמות, אנו עשויים לחוש בושה. כלומר אפשר להגדיר את התחושה הראשונית של בושה כפער בין הגישה עימה אנחנו ניגשים למישהי/ו, הציפייה שנקבל בחזרה גישה דומה, והחוויה של יחס שלילי. גם כבוגרים אנו עשויים לחוות בושה באופן דומה, כלומר אנו באים במגע עם אדם או קבוצת בני אדם בכוונה ליצור קשר ומגע, וחווים בוז, לעג או התעלמות, ואז עשויה להופיע תחושת בושה. לעתים התחושה מופיעה גם אם הצד השני אינו מודע לה, למשל מצבים בהם אנו נפגשים באדם שנבוך מהמגע אתנו ואז נחווה התעלמות במקום שיש בו מבוכה, ואז נאמר שגם התפיסה הפנימית שלנו יכולה להביא לתחושה של בושה.
בכל מקרה רובנו מכירים את כאבה הצורב של הבושה, התחושה שאיננו ראויים. או שאנו עשויים להיות חשופים לביקורת על עצם היותנו מי שאנחנו, על הפער בין מי או מה שאנחנו רוצים להיות ובעיקר להיראות כלפי האחרים מול החוויה בפועל.
אנו יכולים לערוך רשימה של התכונות או האופנים בהם היינו רוצים להיתפס על ידי האחרים. למשל היינו רוצים להיתפס כבני אדם רגועים, שקולים, נדיבים, אוהבים, חברים טובים, אחראיים, חכמים ועוד. כיצד לא היינו רוצים להיתפס על ידי האחרים? בדרך כלל הפוך: חסרי מנוחה, אימפולסיביים, קפוצים, מרוחקים ו/או אינטרסנטיים, לא חכמים וכן הלאה. כאשר אנו חשים את הפער בין איך שהיינו רוצים להיתפס על ידי אחרים לבין מה שקורה, או חשוב להדגיש בין איך שאנחנו חושבים שאנחנו נתפסים על ידי אחרים, אז תופיע בושה. התהליך הוא בדרך כלל אינטואיטיבי, ולכן עריכה מכוונת של שתי הרשימות מביאה להכרה והבנה של תהליך ההיווצרות של הפער, להבנה של מאין הגיעה הבושה.
עם הבושה מתמודדים גם באופנים נוספים, כאשר ה- "אנטי-דוט" המקובל הוא חמלה, בעיקר חמלה עצמית. חוויית הבושה כוללת כאב, ויחס שלילי שלנו כלפי עצמנו. כמה מאתנו מכירים היגדים שאנו חוזרים ושונים לעצמנו כמו: "איזו דפוקה אני", "שוב אני נופל לאותם מקומות", "אין לי סיכוי", "איך אראה את עצמי אחרי ש..." ועוד כהנה וכהנה. חמלה עצמית עיקרה להביא גישה חיובית לעצמנו. בין ההוגים המורים והמטפלים הרבים שעוסקים בחמלה עצמית (למשל CFT-Compassion Focused Therapy) אני מתחבר ולומד בעיקר מגליה טיאנו, ומעבודתם של עמיתיה Chris Germer ו- Christin Neff, ואני ממליץ מאד להיכנס לאתרים שלהם, לקרוא את מה שהם כותבים ואף שניהם מציעים תרגולים רבים של חמלה וחמלה עצמית. Neff מתייחסת לחמלה עצמית כמשהו המורכב מכמה היבטים: ראשית להיות טובים לעצמנו (kindness to ourselves), ההבנה של היותנו בני אנוש שיכולים לטעות ולהיכשל ולקבל את הטעויות והכישלונות, והיכולת לשהות עם הטעויות והכישלונות בלי לצלול לתוכם או לברוח מהם (mindfulness). העבודה עם בושה עיקרה להוציא אותה לאור, שכן בושה כוחה בהסתר ועם חשיפתה והנחתה על השולחן לאור היום היא מאבדת מעוצמתה. העבודה עם חמלה עצמית וה- "נרמול" של התחושות הכרוכות בחוויית הבושה מאפשרות קבלה עצמית והכלה של הכאב הנלווה (כפי שתואר בפוסטים קודמים, למשל https://www.davidnisky-psychotherapy.com/post/_%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94).
