top of page
חיפוש

כעס

כעס. הטקסטים הבודהיסטים מדברים על ריסון הכעס. הכעס לא טוב, הוא מביא לאובדן שליטה, לפגיעה באחרים ובנו, למחשבות רעות ומזיקות. בדהמפדה, בפרק על הכעס, נכתב: "זנח את הכעס, וותר על הגאווה, התגבר על כל הכבלים... החכמים שאינם פוגעים ותמיד מרוסנים בגוף, הולכים אל האלמוות, היכן שאין צער. שמור על עצמך מפני זעם במעשים... שמור על עצמך מפני זעם בדיבור..." (תרגום: שי שוורץ). ריסון, זהירות במחשבות בדיבור ובמעשים, הם העיקר בנוגע לכעס, לפחות על פי הדהמפדה. נגארג'ונה, הפילוסוף בן המאה השלישית כתב: "תודעה בעלת ריסון עצמי, נעימות כלפי האחר, וידידותיות, היא הדרך הנכונה" (תרגום: אביתר שולמן). אנחנו מאמנים את עצמנו להיות זהירים בכל היבטי החיים, בין אם בתודעה פנימה, ובין אם בהתנהגותנו החוצה. אין ספק שהסיכוי שאפגע בעצמי או באחר יורד ככל שאהיה מודע לנטייה שלי לכעס, כי מחשבות שמוזנות מכעס והתנהגות המונעת על ידו באות לידי ביטוי באופן חסר שליטה, אגרסיבי ופוגעני. האם תמיד זה נכון? בעבודה הטיפולית אנו רואים לא פעם אנשים, גברים ונשים, שכבשו את כעסם פנימה, וכלפי חוץ שידרו נעימות ו- "החיים כרגיל". הכעס הזה אינו נעלם ואינו מותמר. הוא רוחש בפנים ומקבל על מיני ביטויים, כמו מכאובי גוף ונפש, דפוסי התנהגות מזיקים, ולעתים חולשה וחוסר אונים. לעתים אני מרגיש שנכון לתת לכעס ביטוי, לתת לו להיות, לנכוח, לקבל גוף, שֵם ונוכחות. בין אם זה כעס על מישהו, משהו, על הגורל המר או על אנשים כאלה ואחרים. הכעס נמצא עמוק בתוך הגוף, וכשזה כך אפשר לתת לו לצאת ולהתממש, לפחות בתוך המעבדה הקרויה חדר הטיפולים. אין ספק שמתן ביטוי לתחושות קשות יכול להביא להתעוררות של רגשות קשים ומחשבות, אך העלאתם אל פני השטח, מתן אפשרות לכעס להיות ללא חשש, יש בהם מן הריפוי. מדוע הכעס נקבר ולא התפוגג עם השנים? קיימים מצבים בהם אנו נפגעים ולא מתאפשר לנו להגן על עצמנו, לעמוד על שלנו, לבטא את הפגיעה ואת העמידה שלנו מולה, להגיד: "אני עכשיו כועס כי אני לא מרשה לפגוע בי". כשכל זה לא מתאפשר אנו לא כועסים החוצה, והכעס נכנס פנימה. הדהמפדה מייעצת להתגבר על הכעס, כלומר לנקוט בפעולות שמטרתן לצמצמו: "התגבר על הכעס באמצעות אי-כעס, התגבר על הרוע באמצעות טוב לב". ואכן, תרגולים של חמלה עצמית וחמלה כללית, הכרת הטוב, ותרגול של דאנה- נתינה חסרת פניות, כל אלה מסייעים לשכך את הכעס והשפעתו. עם זאת לעתים, מועיל לתת לכעס ביטוי, לאפשר לו להיות, לבצע תיקון של האני הפגוע העומד מול העולם ומוחה על כך שנפגע.

pexels-pixabay-163431

2 צפיות

Comments


bottom of page