מזמן לא כתבתי כאן. היה קשה להוריד אל הכתב את התובנות והחוויות שמדי פעם שיתפתי מהעשייה הטיפולית, לאור המלחמה והמצב הקשה שכולנו נמצאים בו. ודווקא כעת עלו כמה דברים שאולי נכון לכתוב כעת. המלחמה כמצב חרום הביאה לקדמת התודעה כל מיני דברים, בין השאר עלתה בי השאלה "מה חשוב?", כלומר בהינתן המצב מהו הדבר או הדברים החשובים ביותר שברמה האישית נדרשים ומומלצים כעת?
אנשים רבים פונים ופונות לטיפול בנושא יחסיהם עם אחרים ואחרות. העולם שלנו הוא עולם חברתי ועיקר חוויותינו הן בשדה זה. מבחינה אבולוציונית אנחנו תלויים בחברה סביבנו, וגם אם אדם כיום יכול להתקיים פיזית בזכות עצמו עדיין מבחינה נפשית אנו זקוקים לתמיכת הסביבה. מכאן הצורך הגדול בעבודה הטיפולית כאשר אנו חווים קושי בתקשורת עם הסביבה וביחסים בכלל. רוב הקשיים הם עם הקרובים לנו, וזה די מובן כי בזירה זו הציפיות הן הגבוהות ביותר, הדרישות נרחבות יותר ואולי גם האינטנסיביות של היחסים מביאה לקשיים.
כל זה מהווה מעין הקדמה לתופעה שעולה הרבה בקליניקה והיא הקושי לדבר באמת עם הקרובים לנו. לדבר באמת זה לספר כמה אנחנו אוהבים ו/או זקוקים, כמה טוב לנו בקשר, אך לא רק זה. אחד הקשיים הגדולים הוא לספר מה קשה לנו בקשר ומה אנחנו צריכים בו, למה אנו זקוקים מהאדם הקרוב. זה יכול להיות הורים, ילדים, בני זוג. אנשים חיים שנים יחד כזוג למשל, ורק מול המטפל חשים שיכולים להוציא את הצרכים שלהם החוצה בקול רם, אך מתקשים לעשות זאת מול בן או בת הזוג. הורים לאנשים בוגרים למשל מהססים לדבר עם ילדיהם שמא יפריעו או ייתפסו כנודניקים, אך זקוקים לנוכחותם בחייהם. כעסים ישנים, דילמות שנסחבות שנים, איבות שונות, כל אלה יכולים להעיב על יחסים.
מחיר יקר אנו משלמים על הקושי לתקשר את הצרכים שלנו. כעס שלא מדובר לא בא על פתרונו, צורך שלא מבקשים אותו יישאר לא מסופק. יש בנו מין ציפייה שהאנשים הקרובים אלינו ידעו מראש מה אנו צריכים ומה אנו חווים, ופעמים רבות ציפייה זו נכזבת. מה מקשה עלינו לתקשר את הצרכים הרצונות הכעסים והציפיות שלנו? אני מניח שיש סיבות שונות אך אני חושב שאחת המרכזיות היא החשש מדחייה. אם אעלה צורך שלי אז אולי הצד השני לא ירצה להיות איתי בקשר. אם אני הורה שמבקש מילדי הבוגר שחי חיים עצמאיים להיות יותר בקשר או משהו דומה הוא עלול לחוש לחץ ולהתרחק. אם אני בא עם כעס מסוים לבן או בת הזוג הוא או היא עלולים להתרחק כתוצאה מזה.
אז לשאלה מה חשוב, חשוב להיות בקשר עם הקרובים לנו. לנסות ולתקשר את הצרכים הרצונות הכעסים והציפיות שלנו מהם ומהקשר בינינו. במצבי מצוקה כמו עכשיו אנחנו מבינים שמה שיש תמיד אלה הקרובים אלינו, וכל צעד קדימה אליהם הוא חשוב, וצעד קדימה בהחלט יכול להיות "אני אוהב אותך", אך גם "אני צריך ממך...".לעיתים קשה לעשות את זה לבד אז נעזרים באנשים אחרים ואף בטיפול (טיפול פרטני, זוגי או משפחתי), ולעיתים מחווה קלה בתור התחלה יכולה להיות צעד גדול לקירוב.
Comentarios