חלון עוררות

אני מאלה שמבקשים מהמטופלים להיות בקשר כאשר הם חווים מצב קיצוני בין המפגשים. זה יכול ליצור עומס, וכמובן לא אהיה זמין בכל רגע, אך אני מקפיד לחזור למי שמחפשים אותי בעיקר כשיש דחיפות. הסיבה לכך קשורה למושג מאד בסיסי שנקרא חלון עוררות. אפשר לדבר עליו מכל מיני זוויות ואבחר באחת. חלון עוררות הוא המצב הנפשי בו אנו מתפקדים באופן מיטבי. כשאנו נמצאים בחלון העוררות אנחנו יכולים להתמודד עם כל מה שבא, וגם אם יש מתח ו/או לחץ אנחנו יכולים להתמודד עימם. כשאנו מעל החלון זה אומר שאנחנו נהיה בדרך כלל מעוררים יותר, רגישים יותר ותגובתיים יותר. עצבנות, כעס וחוסר שליטה יאפיינו מצב זה, ונהיה במקום של "הילחם או ברח" וזה משהו שאין מה לעשות אתו, הוא פשוט ישנו. כאשר אנחנו מתחת לחלון העוררות אנו עשויים למצוא עצמנו בריחוף, אדישות או קיפאון, וגם זה משהו שקורה כלומר מערך התגובות הזה לוקח שליטה. כשאנו מעל או מתחת לחלון נרצה להחזיר את עצמנו לאזור בו אנו מתפקדים טוב יותר כלומר לחלון העוררות, ויש דרכים רבות לעשות זאת. כל אופני ההרגעה למיניהם כמו תרגילי נשימה, תנועה ועוד. עם זאת אחד הדברים שכולנו מחפשים בזמן שיצאנו מהחלון כלומר במצבי עוררות או ניתוק וקיפאון זה הנכוחות של אדם אחר, היכולת לשתף מישהו במה שעובר עלינו ולהיתמך, ולו לרגע, באדם נוסף עמו אנו חשים בטוחים. זו המטרה של להיות בקשר בין המפגשים. שיחה קצרה (או יותר ארוכה אם מתאפשר) יכולה להיות גורם מסייע לחזרה לתפקוד מיטבי כלומר לחלון העוררות, השהייה יחד עם מישהו או מישהי, גם בשיחה טלפונית, יכולה להביא לרגיעה של מערכות הגוף שהביאו לעוררות או קפאון ובכך לשפר את ה- well being של האדם באותו זמן. אז למה לחכות לפגישה? אם המצב קיצוני בואו נדבר.

Photo by Hassan OUAJBIR: https://www.pexels.com/photo/shallow-focus-photography-of-a-man-in-white-collared-dress-shirt-talking-to-the-phone-using-black-android-smartphone-804065/