וויסות וחמלה: מצוקה וריפוי

רבים ממצבי הנפש המעיקים נובעים או קשורים לוויסות. הוויסות הוא של ההצפה שאנו חשים לעתים, של מידע, של נוכחות אנושית סביבנו, של דרישות שהחיים תובעים מאתנו ועוד. הוויסות גם נדרש במצבי נפש עזים כמו דאון, תחושות של הצפה רגשית, חוסר שקט, חרדות וכיו"ב. כשאנו מדברים על ויסות אנו מתכוונים לוויסות רגשי, שפירושו היכולת לכוון את הרגשות שלנו בהתאם למצב נתון. כשיש קושי בוויסות רגשי אנו עשויים למצוא עצמנו מוצפים ואז התגובות שלנו למצב בו אנו נמצאים, כלפי חוץ ופנים, עשויות להיות מוגזמות. למשל תחושת חוסר שקט קיצונית, התפרצויות, בכי, דאון, קושי בביטוי רגשי, התלהבות בלתי נשלטת ועוד. אין שאלה כי במצבים בהם קשה לנו לבצע ויסות עצמי אנו חשים מצוקה, לא תמיד באותו הרגע (כמו בהתלהבות והתרגשות ממצבים מעוררים) אך במצטבר זה יכול להתיש ולגרום כאמור למצוקה ואף לקשיי תקשורת והסתגלות. עם זאת כל אחד ואחת עשויים למצוא עצמם מוצפים ומתקשים לווסת את הרגשות שעולים בסיטואציה מסוימת. אחד מהמנגנונים העולים כדי להתמודד עם קשיי ויסות הוא הביקורת, וליתר דיוק ביקורת עצמית. בקצרה, כשהעולם שלי לא מאורגן ונראה שאני לא מצליח להתאים את עצמי אליו (אני לא פועל נכון, המציאות קשה, יש פער בין הציפיות שלי למציאות ועוד) אז אני עושה מעין התאמה פנימית כלומר אני הוא זה שלא בסדר, אני מקולקל. הביקורת העצמית אם כן מווסתת את ההצפה, אך יש לה מחיר של התנכרות לעצמי, כאב וסבל.

המענה לביקורת העצמית בא באמצעות חמלה, הפניה של חמלה לעצמנו. כדי לווסת אנו יכולים להעניק לעצמנו חמלה, שאנו קוראים לה חמלה עצמית. חמלה עצמית פירושה בין השאר היכולת להיות עם מה שעולה בנו בלי לברוח ממנו, בלי לכעוס ולהתנכר לעצמנו, ועם היכולת לתת לעצמנו הבנה, אמפתיה, חיבה ועדינות. לא קל במהלך אירוע או סיטואציה המעוררים סערה רגשית לעצור ולנסות לכוון ולווסת את המצב הרגשי ואת התגובות שלנו. מה שאפשר לעשות זה להעניק לעצמנו את הלימוד של חמלה עצמית, וזה נעשה בין השאר באמצעות תרגול.

Photo by Elisia Badaró: https://www.pexels.com/photo/a-young-man-sitting-outdoor-with-eye-closed-in-meditation-3036754/