מ' הגיעה לטיפול כיוון שחשה שלא מוצאת את עצמה. מחד היא מצטיירת כאדם אינטליגנטי מאד ובעלת הישגים אקדמיים, ומנגד כבר זמן רב יושבת בבית, לא מוצאת עבודה ושקועה במעין דאון מתמשך. לאחר כמה מפגשים כבר דיווחה שמצאה עבודה, ומכאן החל מסלול של כניסה לתחום אליו מאד רצתה להיכנס, וכמה חודשים אחר כך כבר החליפה עבודה לתפקיד אותו רצתה. האמת לא תמיד זה קורה כל כך מהר, אבל במקרה של מ' היא הייתה זקוקה בעיקר לשיקוף של יכולותיה, ובעיקר להבין שהמרץ שניחנה בו ובעיקר הנחישות להתגבר על מכשולים הם הדברים המוצלחים בחייה, ולאו דווקא ההישגים. מרגע שחשה שאכן יש בה את היכולות הנ"ל התאפשר לה לצאת לעולם ולממשן, ואז הגיעו לדבריה ההישגים. איך זה קורה? חלק מההתפתחות הנפשית שלנו מראשיתה בנוי על פידבק מזין מהסביבה הקרובה, בעיקר מבוגר אחראי שיודע לתת משוב בונה כמו "אתה יכול", "יש לך את זה ואל תתייאשי", ועוד. המשוב אינו רק מילולי, אלא מבט אוהב, נוכחות בוטחת ואמונה בילד/ה מורגשים על ידו/ה גם אם אינן מובעות במילים. התהליך הטיפולי מאפשר לאדם להביט פנימה ולמצוא את כוחות החיים, כוחות האור שבו או בה, להתחבר אליהם ולממשם.
top of page
bottom of page
Comments