היאחזות ודימוי עצמי

אחד המושגים המרכזיים בדרך הבודהיסטית הוא מושג ההיאחזות, ומעניין לראות כיצד המושג מתבטא בתחומים האישיים העמוקים ביותר. היאחזות היא היצמדות לדברים: לאיך דברים אמורים להיות, הפחד לאבד משהו, התשוקה להשיג, ועוד. החיים לא בהכרח מזמנים לנו את מה שאנו בטוחים שצריך להיות, לא באופן שאנו סבורים שצריך להיות, החיים לא בהכרח מזמנים לנו את מה שנדמה כי הוא לב האושר, ולעתים דווקא כן מזמנים את הדברים בהם איננו חפצים. כאשר אנו נתקלים בדברים אלה מתעוררת התנגדות היוצרת סבל. אחת הדרכים להקל על סבל זה הוא תרגול מדיטציה המאפשרת התבוננות לא שיפוטית בדברים ובכך קטנה ההתנגדות ומצטמצם הסבל. רבות נכתב על התרגול הבודהיסטי ועל מיינדפולנס ככלים מעשיים להקלה על הכאב והסבל שנובעים מהתנגדות זו. יש ארבעה סוגי היאחזות על פי הבודהה, וכולם ראויים להתייחסות אך כאן אתייחס בקצרה לסוג הרביעי- ההיאחזות בעצמי, ובמיוחד אותם דפוסים של היצמדות לדימוי העצמי שיש לי בעיני עצמי. מדהימה בעיני העובדה שגם כאשר אני מחזיק בדימוי עצמי שלילי למדי או רואה חלקים ממני באור שלילי, עדיין אני נוטה להיצמד ולהיאחז בדימויים אלה. מדוע? יתכן והעולם כפי שהוא המכיל אותי כפי שאני תופס את עצמי הוא מקום יותר בטוח מאשר אם אשחרר את התמונה השלילית שיש לי על עצמי. לעתים אנשים מספרים על חרדה העולה בהם כאשר הם מנסים להתבונן בעצמם מנקודת מבט שונה. אם כן אני עשוי לראות עצמי באור שלילי ועם זאת להיצמד לראייה זו, וזו עובדה מדהימה ומתסכלת בו זמנית. תרגול של מיינדפולנס המשולב בעבודה טיפולית יכול לשנות את אופן ההתבוננות שלי על עצמי, ובכך לסייע לשחרור הדרגתי מההיאחזות בדימוי השלילי ולאפשר פיתוח של דימוי עצמי חיובי. בקליניקה שלי לומדים תרגול של מיינדפולנס באופן אישי, עם אפשרות לשלב תהליך טיפולי הן בעבודה ממוקדת ומוגבלת בזמן והן בתהליכים מתמשכים יותר.

Photo by Andrea Piacquadio from Pexels